היבטי ביטוח בהעברה בין דורית הלכה למעשה

היבטי ביטוח בהעברה בין דורית הלכה למעשה

סו”ב יו”ר הועדה הבין דורית של לשכת סוכני הביטוח, מורה נבוכים בשמירת הנכס המשפחתי בהעברה בין דורית

כמה פעמים שאלתם את עצמכם, כיצד אוכל להבטיח שנכסים, כספים, רכוש ומוניטין שצברתי במהלך חיי יעברו לילדיי בצורה מיטבית ואיך אנו, הדור שצבר את הרכוש לא יממש אותו מהטעמים הלא רצויים? העברה בין דורית שבה משולבים אנשי מקצוע מתמחים בתחומם, תבטיח היערכות והעברת הנכסים המשפחתיים בצורה הנכונה עבורכם.

שיקולים עיקריים לביצוע העברה בין דורית:

שיקולים כלכליים ופיננסיים – שמירה על תזרים מזומנים להורים עד אריכות ימים לשם הוצאות מחייה ולמקרים מיוחדים של מצב רפואי כגון ביטוחי חיים/בריאות/סיעוד

שיקולים משפחתיים – הרצון לשמר את ההון במשפחה ולמנוע סכסוכים בין הילדים בהווה ובעתיד לאחר שההורים ילכו לעולמם

הסיבות הנפוצות לאובדן נכסים משפחתיים בגיל מבוגר

עליית תוחלת החיים עומדת היום על 84 שנים לנשים ו-81 ולגברים, משמע שיש לנו יותר שנים להנות האחד מהשנייה אך גם יותר שנים לסבסד אותם בין אם זה בכלכלה, ביגוד, אירועים משפחתיים הוצאות מחייה, שונות או באירועים קטסטרופליים.

בואו נבחן את הבעיות הנפוצות ומהם הפתרונות הרצויים.

הבעיה – אירוע רפואי שמצריך תרופה שלא בסל הבריאות או השתלה – כאשר אחד מהמבוגרים זקוק לתרופה שעלותה עשרות אלפי ₪ בחודש או השתלה שעלותה מאות אלפי ₪, באין כיסוי ביטוחי מתאים, הם ייאלצו לממש נכסים על מנת לממן את עלות הטיפולים, וכן להוסיף את עלות הוצאות המלווה בחו”ל בשווי של עשרות אלפי ₪.

הפתרון – רכישת ביטוח בריאות עם כיסוי לקטסטרופות רפואיות הכוללות: תרופות שלא בסל הבריאות, השתלות וטיפולים מיוחדים בחו”ל וניתוחים ומחליפי ניתוח בחו”ל – כך שבמקרה של אירוע רפואי שמצריך טיפול בחו”ל ו/או תרופה שמחוץ לסל הבריאות, כל הוצאות הטיפול, שכר המרדים שכר המנתח, הוצאות אשפוז, טיסה, כולל שהיית מלווה – ימומנו ע”י חברת הביטוח .

הבעיה – מצב סיעודי. אחד האירועים שמאפיינים את הדור הזה הינו מצב סיעודי. עד לפני כעשור הגיל הממוצע לתביעת סיעוד היה 70, היום הגיל הממוצע ירד ל-50, בשל ריבוי מקרי דמנציה ואלצהיימר שמתחילים בגיל צעיר. הוצאות אשפוז במוסד סיעודי יכולות להגיע עד ל-20 אלף ₪ בחודש, כשהממוצע עומד על כ-15 אלף ₪ לחודש. על פי הסטטיסטיקה  אדם סיעודי חי בממוצע בין 7 ל-10 שנים, מה שמביא אותנו להוצאות שנעות בין 1,250,000 לבין 1,800,000 ₪ לאדם.

הפתרון – רכישת ביטוח סיעודי באמצעות קופ”ח, כיסוי זהה בין כל קופות החולים עם שיפוי בסך של 5,500 ש”ח בעת שהייה בבית, או 10,000 ש”ח בעת שהייה במוסד סיעודי. הכיסוי למשך 5 שנים בלבד, ואינו מכסה אירוע תאונתי.

הכיסוי הסיעודי הפרטי – נמכר בעבר והיום לא ניתן לרכישה. ישנם מספר מסלולים של ביטוח סיעודי פרטי: פיצוי למשך 5 שנים כך שקיימת חפיפה עם קופ”ח ניתן לקבל כסף גם מקופת החולים וגם מהביטוח הפרטי. מסלול שמשלים לקופ”ח – לאחר מיצוי הזכאות מול קופ”ח במידה ונמצאים עדיין במצב סיעודי, מקבלים את הפיצוי הכספי מהביטוח הפרטי.

הפתרון הנוסף הוא “מגן לפרישה” – מסלול קצבה עם הגנה סיעודית לפורשים לגמלאות. פנסיונר שנקלע למצב סיעודי יקבל תוספת של 50% לקצבה, ללא עלות נוספת לטובת מימון הוצאות הסיעוד.

הבעיה – מה קורה כאשר המבוגר שעדיין עובד או מנהל עסק, מגיע למצב של אובדן כושר עבודה ומאבד את הכנסתו?

הפתרון – כיסוי לאובדן כושר עבודה או מטריה ביטוחית לעמיתי קרנות פנסיה.

רכישת ביטוח אובדן כושר עבודה נכון עם הדגשים לכיסוי עיסוקי, קיצור תקופת ההמתנה ביטול קיזוז מול ביטוח לאומי. העברת האחריות הכלכלית לחברת הביטוח תיתן לנו שקט כלכלי ותימנע מאיתנו מימוש של הנכסים המשפחתיים.

במקרה של אובדן כושר עבודה בשילוב מצב סיעודי – אין קיזוז כספים בין שני התשלומים – תגמולי אובדן כושר עבודה וקצבת הסיעוד.

הבעיה – התמודדות עם מחלה קשה או אירועים תאונתיים גוזלת משאבים יקרים, זמן וכסף.

הפתרון – רכישת פיצוי כספי עבור גילוי מחלה קשה שניתן מעצם גילוי המחלה גם אם היא לא סופנית. הכספים ניתנים ללא מיסוי, וכיוון שזה כיסוי מסוג פיצוי, ניתן לקבל ממספר מקומות פיצוי בגין כיסוי זה וכמו כן אין קיזוז מול ביטוח לאומי, תגמולי אובדן כושר עבודה או כל תגמול ממקור אחר. פיצוי זה ייתן לנו שקט כלכלי ולא יאלץ אותנו לממש נכסים משפחתיים לצורך כלכלת האדם שחלה או נפגע בתאונה.

העברה בין דורית בעסק המשפחתי

מה קורה כאשר השותף המשפחתי שלנו הולך לעולמו ולא הסדרנו את הפן הבטוחי? לאחר שהתאוששנו מהכאב העמוק אנו מבינים שלמעשה באם יש בן זוג או בת זוג לאותו מנוח או מנוחה, כיורשיו הם יכולים להיכנס לעסק ושאר השותפים יכולים למצוא את עצמם יום אחרי האירוע עם שותפים לא רצויים.

מה הן הבעיות העיקריות במקרה זה?

1. דרישת מכירת עסק מצד הבעלים החדשים – מכירת נכסי החברה וחלוקת הכסף בין היורשים ללא שום התייחסות למעורבות שלהם בניהול העסק.
2. כניסת היורשים לניהול העסק ורצונם להיות חלק ממערך קבלת ההחלטות.
3. כניסת שותף חדש – מכירת חלקו של הנפטר על ידי היורשים וכניסת שותף חדש שלא בהכרח מתאים לעסק או לשאר השותפים.

הפתרון – ביטוח שותפים שמסדיר את התנהלות העסק לאחר מות אחד השותפים. בביטוח שותפים מבטחים את חיי השותפים כך שגובה סכום הביטוח אמור לשקף את שווי חלקו של כל אחד בחברה. במקרה מוות של אחד השותפים החברה לא מתפרקת והמניות עוברות בירושה. כדי למנוע מצב בו המניות עוברות ליורשים ההופכים באופן אוטומטי לשותפים חדשים בחברה, מומלץ לנסח הסכם, אשר יעוגן גם בתקנון החברה, לפיו השותפות הינה למקרה חיים בלבד ועם פטירת מי מהשותפים, המניות שלו הופכות למניות נדחות ותמורה בגינן תשולם באמצעות פוליסת הביטוח שתבטא את שווי חלקו של השותף.

לסיכום – חשוב שכל עסק או משפחה בעלת נכסים שרוצה לשמור על מצבת הנכסים המשפחתיים שלה, תעשה לעצמה צ’ק ליסט ותעבור על הבעיות שהעלינו כאן ותראה באם יש לה את הפתרונות הראויים והנכונים. קבעו פגישה עם סוכן ביטוח שמתמחה בניהול סיכונים על מנת שיבדוק את מצבת הכיסויים הביטוחים שלכם ויראה באם אתם ערוכים לקטסטרופות רפואיות מסוגים שונים, ויבנה את הפתרונות הללו באופן מדויק על מנת לגדר את הסיכונים האפשריים שיכולים לחבל לנו בהעברה הבין דורית.

את ההיערכות הנ”ל יש לבצע מראש.