העברות בין דוריות – תכנון והיערכות מס מוקדמים
עו"ד נוטריון ורו"ח
העברות בין דוריות – תכנון והיערכות מס מוקדמים
העברות בין דוריות, תהיינה חייבות במיסים אם לא תתוכננה היטב בליווי מומחה מס – כל העברה, חובה להצטייד בארגז כלים מותאם לאותו אירוע העברה. ידיעת החוק ותכנון מס מקדים לפני כל פעולה ועסקה, מאפשרות היערכות להקטנת נטל המס בזכות ועל פי דין.
כל העברת נכס חשופה לחיוב במס הכנסה, מס שבח או מע”מ, ולכן מחייבת היערכות ותכנון מס מוקדמים, בטרם ביצועה. תחולה רחבה זו, רלוונטית גם להעברות בין דוריות, אשר במסגרתן עוברים נכסים, מאדם לאדם, מדור לדור, בתוך התא המשפחתי. לעניין זה, חיוב במס יכול שיחול לגבי כל סוג של נכס, בארץ או בחו”ל ולגבי כל סוג של ההעברה, למעט הורשה אשר ממילא אינה נחשבת העברה בין דורית הנוגעת לדיון זה.
אז מה עושים? כיצד מונעים העברות בין דוריות מלהתחייב במס? איך מחלקים את הירושה העתידית בתוך התא המשפחתי שלא רק במקרה פטירה (הגם שהנכס עובר מדור לדור, הכוונה בהעברה בין דורית היא, העברת נכסים בתוך התא המשפחתי מדור לדור כאשר הדור המעביר טרם הלך לעולמו).
העברת מקרקעין בישראל – העברות מסוג זה, בתכנון מס נכון, צריכות להיות פטורות ממס שבח מקרקעין באופן מלא או חלקי וחייבות במס רכישה מופחת או פטורות ממנו, כתלות בסוג הזכות במקרקעין המועברת וכלל העובדות הנוגעות להעברה זו ולהעברות נוספות שקשורות אליה.
מה עושים? – יש להיזהר מהחלפות בין נכסים שהועברו זה מכבר לבני המשפחה ואיזון העברות אלה בהחלפת נכסים אחרים ביניהם, יש לבחון את סוגי הנכסים המועברים ולגבי כל נכס, לתכנן כיצד יש להעבירו על רקע הטבות המס החלות באותו מקרה, ובמסגרת החלוקה הכוללת של הנכסים הנכנסים בהעברה הבין דורית, יש לוודא שאין נכסים המוגדרים מלאי עסקי או נכסים קבועים המשמשים פעילות עסקית, ואם יש כאלה אז להביאם בחשבון ההעברות הבין דוריות תחת תכנון מס המצמצם את נטל המס.
העברת נכסים עסקיים – העברת נכסים אלה בהגדרה חייבת במס הכנסה על פי השיעורים השוליים של המעביר או מס רווחי הון, ולרוב היא תהא חייבת גם במע”מ. לכן, בתכנון העברתם בין דור לדור, יש לקחת בחשבון מס זה, ולנסות להימנע מהחלתו עד כמה שניתן או לבצע את העברתם בדרכים שאינן מולידות חיוב במס. במסגרת הנכסים העסקיים ניתן לכלול כל נכס עסקי שמכירתו או העברתו, בין בתמורה ובין ללא תמורה, תהא חייבת במס הכנסה ואין דרך להתחמק מתשלומו בעת העברתו; כדוגמת נכסים קבועים המשמשים פעילות עסקית או פאסיבית החייבת במס הכנסה, מלאי עסקי, חוזים הכוללים זכויות מסחריות או קנייניות, ניירות ערך שמוחזקים על ידי ההורים וכיו”ב.
מה עושים? – בדרך כלל התכנון הנוגע לנכסים אלה, מחייב תכנון עבודה לטווח ארוך, במסגרת הוראות החוק, אשר תוצאתה קבלת אותם נכסים עסקיים מהמעביר לנעבר במינימום מס. כך, מכיוון שמדובר בהעברה מדור לדור, דהיינו מהורים לילדים, ואין חובה להתלות העברה בהעברה אחרת בין הילדים או בקיום הבטחות בתא המשפחתי שמחייבות ביצוען של אלה בזמן מוגדר ובאופן מידי, הרי שהזמן “עושה את שלו” ויכול לרפא העברות חייבות במס בהעברות שאינן כאלה או חייבות במס מופחת.
העברת מניות או פעילות עסקית – ככלל כאשר מדובר בהעברת זכויות בתאגיד, זו תתחייב במס רווחי הון (ואם זו פעילות עסקית – החיוב יהיה במס על הכנסה – מס הכנסה “פירותי”). יחד עם זאת, הוראות פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין או חוק מע”מ, מחילות פטורים על העברות שונות שניתן להשתמש בהם לצורך הצלחת ההעברה הבין דורית; כדוגמת העברות ללא תמורה לקרוב או העברות לתאגיד בשליטת המעביר וכיו”ב. שימוש בהוראות אלה לצורכי מימוש ההעברה הבין דורית, מאפשר תכנון מס מוקדם והפחתת נטל המס בקשר עם העברות אלה, כאשר המעבירים רוצים לחלק את “העוגה” הכוללת בין ילדיהם.
מה עושים? – ככל שמדובר בהחזקה בתאגידים על ידי דור המייסדים, ההורים, אלה בדרך כלל מעוניינים להישאר ברקע לתקופה מסוימת תוך כדי העברת השליטה לכלל יורשיהם או לחלקם – נתון זה משנה את “התמונה”, ולכן יש לשלב בהליך תכנון מס ארוך טווח הלוקח בחשבון העברה בין דורית איטית יותר המבוססת על התקדמות צעד אחר צעד. תכנון מס בהקשר זה, נוגע אם כך גם לדור היוצא ולא רק לדור המקבל (זה נכון לגבי כל תכנון מס בהקשר זה). נכס עסקי זה, בשונה מנכסים אחרים, מצריך מחשבה לגבי חלוקת תפקידים ומשרות בין הילדים לצד חלוקת הקניין, ולפיכך נכנסים גם שיקולים הנוגעים ליכולת, מעורבות, רצונות של כל ילד לגבי עתידו – ולעיתים זה החלק הקשה. כך או כך, תכנון המס צריך להביא בחשבון את תכנון התגמול השוטף לבני הדור הנכנס, פיצויי פרישה ומשיכת קצבאות ו/או תגמולים של בני הדור היוצא, ניסוח הסכמי העסקה, בניית דירקטוריון חדש, השבת הלוואות בעלי שליטה ו/או חובות וחיובים אחרים הקיימים בחברה וכיו”ב.
העברת נכסים אישיים ופרטיים – קבוצה זו של נכסים, היא חלק מהנכסים המועברים לבני הדור הבא, ויש להתייחס להם “כנכסים מאזנים” – שכן אלה יכולים להיות נכסים שיועברו למי מהתא המשפחתי הנמנה עם הדור הבא על חשבון נכסים אחרים, לרבות נכסים עסקיים, כאשר הוא אינו מעוניין בהם ו/או שנכפה עליו שלא יקבלם. בעיקרון, נכסים אלה יכולים לכלול כל מיטלטלין לשימוש אישי שאינם חייבים במס, שכן אין אלה חלק מבסיס המס בישראל, למשל חפצי אומנות, תכשיטים ציוד אישי, רכבים וכיו”ב.
מה עושים? – לעיתים נכסים אלה לא שווים הרבה ולעיתים שווים הם מיליונים. לכן, יש לכנסם ולבחון את שווים ואת רצון הדור הממשיך כיצד לחלקם, כמובן בכפוף לרצון הדור היוצא, ובהתחשב בשאר הנכסים הנמנים עם אלה המועברים לדור הבא.
נזכור, כי על פי רוב, העברה בין דורית אשר נעשית בחיי המעבירים, אקוויוולנטית לחלוקת נכסי עיזבון אשר נעשית בפטירת המעבירים, וזאת במטרה לחסל מחלוקות צפויות בין בני הדור הממשיך בהתאם לרצון הוריהם. משכך, יש להסתכל על העברה בין דורית בפן המיסוי כחלוקת רכוש בין היורשים העתידיים והסדרת החזקת ותפעול הרכוש של ההורים, לאחר “יציאתם מהתמונה” – דבר שמצריך שיח, דיונים והסכמות בין הצדדים אותם קל “לסדר” לפני פטירת ההורים, תוך מניעת סכסוכי ירושה.
הפתגם “סוף מעשה במחשבה תחילה” הופך בדיני המס לכלי עבודה ולמתכנני המס הוא מהווה יסוד בכל עסקה, לרבות בתחום המשפחה. עסקאות מתבצעות, חלקן מורכבות מאוד, ובמיסים לא תמיד התשובה היא אחת ויחידה, אך כשערים לאפשרויות ומקדימים לפעולה ניתוח חשיפות מס, הרי שהסיכון קטן.
