היבטים רגשיים בהעברה בין דורית – הבדלים בין הדורות השונים ופתרונות

למה דומה העברה הבין דורית? למרוץ שליחים או למשחק קבוצתי? ואיך קשור למשפט: “בעסק אל תהיו משפחה או  חברים! תהיו שותפים!”

תהיו שותפים! לא משפחה ולא חברים. כאן טמון ההבדל, בין הצלחה לבין כשלון או לתופעה ידועה של דחיית המעבר עד שיגיע הרגע הנכון. יש דבר כזה רגע נכון?

העברה בין דורית משולה למרוץ שליחים שבו האבא מעביר לבן את שרביט הניהול תוך פרק זמן כלשהו וכל אחד ממשיך בדרכו. האם האבא סיים את תפקידו? האם רצוי שיפסיק? רבים אומרים שהם רוצים  לצאת לפנסיה, מתכננים תוכניות וחלומות כי כבר התעייפו ורוצים להעביר את שרביט הניהול לדור הצעיר ולעשות דברים אחרים  אבל מתלוננים שלא יכולים לעזוב. למשל, אחד מהלקוחות אמר שרוצה לצאת לדיג…החכה מחכה לו בבויידם עד היום. לקוח אחר אמר שרוצה להפליג מסביב לעולם…ואתם יודעים מה קרה בפועל? לא קרה. האם האבא עוזב בקלות? האם יכול? שומעת את ההורים מתלוננים שלא יכולים עוד לעזוב, הבן עוד לא מוכן, אין לי למי להעביר, לא סומך ויש סיבות רבות לדחיינות  עם המעבר הקשורים להיבטים רגשיים של ההורים כמו דאגות וחששות שההחלטות לא תהיינה נכונות, לא יודעים מתי? למי? פוחדים ממריבות בעתיד, פחד לעשות שינוי, פחד מחוסר וודאות, פחד שהילדים לא יצליחו כמו שההורים בנו במו ידיהם, ומי מתאים יותר? ישנם הורים שאומרים שהילדים מפונקים מידי, לא רוצים לעבוד קשה, מגיעים מאוחר לעבודה, יש להם תחביבים שרוצים לממש, יש להם דרישות וכמובן נוצר פער בין דורי של ציפיות ודרישות העבודה.

המייסדים משקיעים את הלב והנשמה. לצעירים היום יש להם סדרי עדיפויות שונים. רוצים להגשים את עצמם, גם לבלות, תחביבים והפער הזה גורם לחיכוכים קשים בין ההורים לילדים בכל הקשור לתפיסת האמון, האחריות והמחוייבות. גורם לאכזבות וכעסים כלפי הילדים.

הבשורות הטובות שניתן לגשר בלמידת תקשורת אפקטיבית והידברות נכונה ומכאן מגיעים להבנות, הסכמות והילדים מחזקים את הבטחון העצמי שלהם. לוקחים יותר אחריות, מדברים בחופשיות ובפתיחות עם ההורים ומרגישים שיכולים לפתח את העסק. כמובן יש הגיון לכל החששות והתלבטויות של ההורים. אבל ניתן לפרק אותן ולמצוא פתרונות חכמים ונכונים לכל קונסטלציה משפחתית ועתידה.

הבעיה השכיחה היא שהדחייה רק מרחיקה מההתמודדות ורבים מחכים שיגיע הזמן הנכון. ואין דבר כזה זמן נכון, את הזמן מייצרים או שמחכים עד שקורה משהו חס וחלילה שלא בשליטתנו שלא נדע כמו אבדן, גירושים, מחלה קשה. מצב שיוצר תסכול גדול בקרב הצעירים שחיים ללא וודאות. אפשר למנוע רק באמצעות למידת תקשורת אפקטיבית ומקדמת תוצאות.

שתי תרבויות מתערבבות בעסק משפחתי אחד

בפועל בעסק המשפחתי יש ערבוב של שתי שפות שיוצרות בלבול גדול. שפה אמוציונאלית משפחתית עם מטענים רגשיים מההסטוריה המשפחתית ושפה מקצועית ורציונאלית. התרבות המשפחתית מוטמעת בעסק גם לשאר העובדים. אם קיימת תרבות של צעקות אזי העובדים יאמצו את התרבות מהר מאד. הערבוב הוא בלתי נמנע עד שמתחילם לעשות סדר והפרדה בין הצד המקצועי לרגשי.

סמכות הורית מעכבת או מעודדת צמיחה

אחד המרכיבים הרגשיים שגורמים למפחי נפש בין ההורים לילדים הוא בתפיסת הסמכות ההורית. נוצר בלבול בין תפיסת ההורה כלפי הילד. והילד כלפי האבא. איך לקרוא לאבא? בשמו או אבא? יוצר בלבול פעם הוא אבא בארוחת השישי ופעם הבוס בעסק. אם לא מתקשרים עלול לגרום לחוסר בטחון והפחתת ערך עצמי ותסכול גדול עד המנעות מדיבור בין השניים..

כהורים לילדים הבוגרים שנכנסו לעסק המשפחתי בשונה מאותם ההורים שחינכו את הילדים בילדותם צריכים להבין שאין להם יותר שליטה על הילדים. הדבר היחידי שיש להורים שליטה היא על הדרך שבה הם מגיבים כלפיהם.  מבלי משים האבא מביא את אותה התנהגות לבנו ובטוח בלי כוונה רעה.

אי אפשר לגרום לילד לעשות את מה שמבקשים ממנו כי הוא תמיד ירצה להיות עצמאי וכילד ינסה למרוד. יש להבין שההורים כסמכות הורית משפיעים מאד על בטחון הילד. אם ההורה ימשיך להתנהג באותה דרך שהתנהג לבנו הילד, שכבר לא ילד, שאמור להמשיך את דרכי אביו לא תמיד יוכל לפתח בטחון עצמי מספיק כדי להכנס לנעליו הגדולות ובמיוחד שהאבא ריכוזי והכל בשליטתו. הבן מצידו ינסה לבעוט, להשתחרר מכבלי הסמכות הורית, יפחד לעשות טעויות ולכן גם ימעט לשתף.

הפתרון: בהידברות בתהליך גישורי התנהגותי. מצד אחד הילד צריך לחזק בטחון ועצמאות מול אבא ומצד שני לעזור לאבא לשחרר את השליטה. ולכן ההצעה ליצירת שותפות בין דורית חשובה לעצמאות הילדים למען עתידם וצמיחת העסק והמשכיות הדורות וליצירת שקט ושלום במשפחה.

הידברות ותקשורת אפקטיבית מובילה לבניית אמנה משפחתית איתנה בהווה ולעתיד לבוא.

שותפות בהעברה בין – דורית מצמיחה את העסק ובונה שלום

מנסיון רצוי שהאבא ישאר תוך בניית תוכנית השותפות הבין דורית וישתלב בתפקיד המנטור, היועץ, תפקיד על ייצוגי, פיתוח עסקי ולהשתמש בידע העצום שצבר וינחיל לילדיו. כמי שהעסק הוא הבייבי שלו לא בטוח שיכול לעזוב כל כך בקלות. האבא רוצה לראות שהבנים מתפקדים טוב ושהוא משאיר מורשת.

ולכן רצוי לבנות את תהליך המעבר כשותפות, כמשחק קבוצתי המשכי. ביחד משלבים כוחות, תהליך של הידברות ובנייה.

בשותפות יש לכולם מטרה משותפת. כל אחד תורם מכישוריו הייחודיים להצלחה. כל אחד תורם ליצירת אוירה טובה למען צמיחת העסק.

וכשמתמקדים במטרות אזי ההיבטים הרגשיים שקיימים בכל משפחה כמו אכזבה של ההורה או תסכול מצד הבן מתעמעם ומתמקדים בהתקדמות.

המלצות איך להמנע מויכוחים, מריבות ואמוציות מוגברות

1.תרגול שיח מקצועי בעסק ובלבד. לעשות הפרדה מובהקת בין שיחות משפחה לבין עבודה. עניינים משפחתיים להשאיר מחוץ לדלת העסק.

2. אחת לשבוע לקבוע ישיבות עבודה סדורות לעדכונים והעלאת נושאים לדיון וקבלת החלטות. לא ישיבות מסדרון או במטבחון.

3.בניית אמנה משפחתית מבעוד מועד כדי למנוע מריבות בהווה ובעתיד.

4. להבין שהעברה בין דורית הינה תהליך מתמשך, מובנה ומושכל הדורש סבלנות לתהליכי שינוי. לכל קונסטלציה יש להתאים תוכנית ייעודית ייחודית.

5.ללמוד ולתרגל תקשורת מקרבת ואפקטיבית כדי להפחית אכזבות ותסכולים.

6. שקיפות- להכיל את כל בני המשפחה גם אלה שלא עובדים בעסק בתוכנית העברה הבין דורית.

7. לא לחכות לדקה התשעים שהזמן יאלץ לעשות שינויים קיצוניים.

8 .להפסיק לטאטא מתחת לשטיח ולהגיד יהיה בסדר!!!

9. רק פעולה מובילה לתוצאה.

10. המושג לפעול  מתוך “מבעוד מועד” מסייע למנוע נזקים ומאפשר סדר וארגון.

11. להתמקד בחוזקות ולהדגיש את החיובי יוצר אוירה טובה ומקדמת.

12. לקבוע מטרות משותפות ומוסכמות על כולם ולבנות תוכנית פעולה בהתאם.